שלאעטה נ' אגף המכס והמע"מ - נצרת

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב ' סגן הנשיא השופט מ' אלטר) מיום 6.12.2011 לפיה נדחתה בקשת העורר לעכב ביצוע פקודת המאסר שהוצאה כנגדו עקב אי תשלום קנס בסך 200,000 ₪ שהוטל עליו בתיק פלילי (שלום עכו) 513/96 ביום 5.7.99.

העורר הורשע במסגרת התיק הנ"ל , יחד עם אחרים, בעבירות מס שונות. ביום 5.7.99 נגזר דינו והושת עליו קנס בסך 200,000 ₪ או מאסר תחתיו למשך 300 יום וכן מאסר בפועל למשך 6 חודשים אותו ריצה בעבודות שירות. עוד נקבע בגזר הדין כי הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

העורר נמנע מתשלום הקנס למעלה מ- 12 שנה, ולבד מערבות בנקאית ע"ס 15,000 ₪ שחולטה ונזקפה על חשבון הקנס, לא שולם על ידו דבר.

בעבר הוצאו נגדו פקודות מאסר שמשום מה לא בוצעו. בעקבות פקודת מאסר שהוצאה לאחרונה, עתר העורר בפני בית משפט קמא להורות על ביטול תוספת הפיגורים ולאפשר לו סילוק הקנס בתשלומים חודשיים בסך 2,500 ₪ כל אחד ולעכב ביצוע פקודת המאסר.

בית משפט השלום דחה את הבקשה בציינו כי לא מצא כל הצדקה לכך שהעורר "ישן" במשך למעלה מ – 12 שנה והתעורר רק לאחר שננקטו נגדו הליכי גבייה. עוד הפנה בית משפט כי גזר הדין ניתן בנוכחות העורר על אף שהלה ציין בבקשתו כי לא זכור לו שהקנס שהוטל עליו הגיע לסך 200,000 ₪. עוד נאמר כי ככל שלא עומדת לעורר האפשרות לסלק את הקנס, פתוחה בפניו הדרך לרצות מאסר של 300 יום במקום תשלום הקנס. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה.

בחנתי את נימוקי הערר ושקלתי את הטענות שהועלו בפניי במסגרת הדיון בפניי היום, ולא מצאתי יסוד או הצדקה לקבל את הערר.

העורר גילה אדישות שלא לומר זלזול בהחלטה השיפוטית שניתנה לגביו והתעלם הימנה משך שנים רבות. גזר הדין ניתן כאמור בשנת 1999 ומאז ועד היום, למעט הערבות הבנקאית שחולטה, לא מצא העורר לשלם כל סכום על חשבון הקנס. העובדה שריצה עונש מאסר בגין תיק אחר למשך שנתיים וחצי אין בה כדי להסביר את אזלת ידו משך כתשע שנים נוספות מאז. לא עלה בידי העורר להציג כל פעולה או מהלך שהיה בהם כדי ללמד שעשה מאמץ או ניסה לשלם את הקנס, כולו או חלקו.

יתר על כן, גם הצעתו שהועלתה במסגרת הבקשה לשלם סך 2,500 ₪ לחודש לסילוק הקנס יש בה להעיד על חוסר רצינותו. אילו נעתר בית המשפט לבקשתו, משמעות הדבר שקרן הקנס היתה מסולקת בשמונים תשלומים שהיו נפרשים על פני למעלה משש שנים. אין לבקשה חריגה מעין זו כל הצדקה בנסיבות. בית משפט קמא הותיר פתח לדון בביטול תוספת הפיגורים לאחר תשלום קרן הקנס, ובכך הותיר את האפשרות להתחשב במצבו ובנסיבותיו של העורר. אין הצדקה להיעתר למלוא מבוקשו.

אשר על כן אני דוחה את הערר.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: